האם צריך להילחץ מהלחץ?
אם המשפט: "אלוהים, כמה לחץ!" מוצא את עצמו מתגלגל על לשונכם לא מעט – המאמר הזה בשבילכם.
*****
קבלו מאמר אורח מרתק ששיתפו איתנו פרופסור שרון טוקר, חברת סגל בתכנית להתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול ע"ש קולר ונילי בן אבי, דוקטורנטית בפקולטה לניהול ע"ש קולר ופסיכולוגית קלינית בהכשרתה.
הפוסט הצנוע שלנו מבוסס על מאמרן של השתיים: "האם צריך להילחץ מהלחץ?", הסוקר את ההתפתחויות האחרונות בשדה המחקר בתחום הלחץ והשלכותיו – בדגש על תחום הניהול.
******
מילה שגורה, המחקר פחות
על אף שאנו עושים שימוש במילה "לחץ", רק לאחרונה החלו חוקרים לנסות ולהבין מהי גישתם של אנשים לנושא, למה הם מתכוונים כשהם משתמשים במילה זו, האם הם חושבים שמדובר באלמנט חיובי או שלילי בחייהם ובעיקר – מהן ההשלכות של אמונותיהן בנושא, בדגש על עולמות הניהול. אך כדי להבין ולמפות את הגישה של אנשים בנוגע ללחץ – צריך להתחיל, ראשית, מהגדרות.
לפני הכל: מה זה לחץ?
ברוב המחקרים שנסקרו, הלחץ הוגדר על ידי הנבדק ולא על ידי החוקר. כתוצאה מכך, הוא לא נבדק במדדים פיזיולוגיים, אלא באופן סובייקטיבי – ועל כן אין לו הגדרה אחת.
ואף על פי כן, הנה חלק מההגדרות שניתנו לתופעה. הראשונה מגדירה "לחץ" כתופעה הנוצרת בעקבות גירויים חיצוניים ותנאים סביבתיים שונים (כגון לחץ בעבודה, מצב חירום כלשהו, עומס וכו'), האחרת מגדירה אותו כתחושה פנימית ללא תלות באירועים חיצוניים ואילו הגדרה שלישית מתייחסת לאלמנטים הפיזיים של התופעה – הזעה, לחץ דם גבוה, הפרשת קורטיזול ועוד. חלק מההגדרות מתייחסות לאינטרקציה בין הגורם לתגובה, לדוגמה: ליקויים בתפקוד היומיומי בעבודה בעקבות חשיפה מתמשכת להנהלה מתעמרת, וחלקן רואות את הלחץ כתהליך דינמי-אישי של האדם, שתחילתו היא בזיהוי הדרישה החיצונית אליו (לדוגמה: פרויקט גדול עם דד ליין קרוב) וסופה היא בניתוח התגובה שלו לדרישה – האם היא מהווה עבורו איום או אתגר, וכיצד הוא מתכנן להתמודד עם המצב החדש.
הלחץ – טוב לעובד או למעביד?
כך או כך, הבינו מרבית החוקרים, גורמי לחץ מאתגרים קשורים באופן חיובי לתוצאות ארגוניות רצויות – כמו מחויבות לחברה, ביצוע משופר ועוד. אך מי המרוויח העיקרי מהתגובה החיובית ללחץ? ובכן, הארגון בטוח – אך העובד, לא בהכרח. ההשפעה ארוכת הטווח של סוגי לחץ שונים היא שלילית ביסודה, כך מצאו החוקרים, וכוללת רמות גבוהות של תשישות, מתח ושחיקה בקרב העובדים.
הטוב, הרע והלחץ
אז לחץ הוא טוב או רע? הספרות המחקרית מצאה שגם לזה אין תשובה חד משמעית, כיוון שבמידה רבה – האופן הסובייקטיבי בו האדם מתייחס לגורמי לחץ היא שקובעת האם ההשפעה תהיה שלילית או לא. למשל, במידה והוא יחשוב שחרדת ביצוע (מול, לדוגמה, הרצאה רבת משתתפים) היא מרגשת ולא מאיימת – הביצועים שלו בפועל יהיו טובים יותר ויפחיתו את רמת הלחץ והחרדה. עם זאת, כשמדובר במסגרת תעסוקתית בה ללחץ יש אופי מתמשך יותר ונקודתי פחות – הלחץ ה'חיובי' עשוי להפוך לתשישות כרונית.
בשורה התחתונה: צריך להיזהר
צמד החוקרות שלנו מגיש את השורה התחתונה של ערימות המחקרים שקראו, והמסקנה היא בעיקר זו: לתוצאות כדאי להתייחס בזהירות. מדוע? כיוון שהמידע אודות אמונות של אנשים לגבי לחץ חסר, השדה המחקרי עדיין נמצא בחיתוליו והגישות השונות שכן נחשפו עדיין לא מאפשרים להגיע למסקנה סופית לגבי האופן שבו רצוי לתפוס לחץ.
על אף הפיתוי לערוך סדנאות לשליטה בסטרס או להיפך – לעודד עובדים להגיב באופן חיובי סיטואציות מלחיצות, רצוי ומומלץ לנקוט משנה זהירות לפני שמאמצים כל שיטה. מה כן כדאי לעשות? אם הנושא באמת מעסיק אתכם, תוכלו לחקור אותו בעצמכם ולבחון את התוצאות ארוכות הטווח של האמונות שנסקרו כאן בנוגע ללחץ ולבדוק מהן ההשלכות שלהן, החיוביות והשליליות, על בריאותו של העובד.