החברות בחו״ל סוגרות תקציב עכשיו, והמשרות נפתחות אחריו

אם אתם עובדים בתחום הכספים והמחשבה על משרה בחו״ל עולה אצלכם מדי פעם, יש פרט אחד בלוח השנה שכדאי להכיר. בחברות רבות בגרמניה, בבריטניה ובארצות הברית, התקציב לשנה הבאה נסגר כבר בסתיו. רק אחרי שהתקציב מאושר, מנהלים יודעים אילו תקנים נפתחו ומתחילים לחפש אנשים. מבחינתכם, זה אומר שהחודשים שבהם כדאי לבדוק משרות בחו״ל הם בדיוק החודשים שבהם אתם עסוקים בסגירות, תקציבים ודוחות. לכן קל לדחות את החיפוש לינואר, ואז לגלות שחלק מהמשרות כבר נמצאות בשלבים מתקדמים. אם גם השנה המחשבה על רילוקיישן עלתה אצלכם, אפילו בלי החלטה לעבור מיד, השבועות הקרובים הם זמן טוב להתחיל לבדוק מה קורה בשוק. הרבה תהליכים שנפתחים עכשיו ממשיכים לתוך החודשים הבאים.

למה דווקא עכשיו נפתחות משרות בחו״ל?

בישראל אנחנו רגילים לחשוב על ינואר כתחילת השנה, אבל בחברות רבות בעולם התכנון מתחיל קודם. בין ספטמבר לנובמבר נסגרים תקציבים, מתקבלים אישורים ונפתחים תקנים חדשים. משם מתחיל הגיוס. בתפקידי רילוקיישן התהליך ארוך יותר, כי יש ראיונות מרחוק, ויזה, חוזה והתארגנות למעבר. לכן חברה שמתחילה לגייס בנובמבר יכולה לצפות שהעובד החדש יתחיל רק כמה חודשים אחר כך, לעיתים באביב. זה בדיוק החלון שכדאי להכיר כשחושבים על מעבר לחו״ל.

מתי	מה קורה בחברות בחו״ל	מה זה אומר למועמד
ספטמבר עד נובמבר	סגירת תקציב ואישור תקנים	הזמן להתארגן ולפנות
נובמבר עד ינואר	פרסום משרות וראיונות ראשונים	חלון הפנייה הפעיל
ינואר עד מרץ	ראיונות מתקדמים והצעות	מי שמתחיל עכשיו מאחר
מרץ עד מאי	ויזה, מעבר וכניסה לתפקיד	התקן כבר סגור
יוני עד אוגוסט	עונה שקטה	כמעט לא נפתחות משרות

זה לא אומר שבחודשים אחרים אין משרות בכלל. יש, פשוט פחות, והתחרות עליהן גדולה יותר כי כולם מחפשים באותו זמן. מי שפונה בסתיו מדבר עם מנהל שרק עכשיו קיבל תקן ועוד לא ראה מאות קורות חיים. 

אילו תפקידי כספים באמת עוברים לחו״ל?

תפקידים שנשענים על רגולציה מקומית נשארים מקומיים. חשבות שכר, למשל, קשורה לחוקי עבודה של מדינה מסוימת, ולכן כמעט לא רואים אותה במשרות רלוקיישן. מי שעוסק במס ישראלי הידע שלו יקר כאן וחסר ערך שם.

לעומת זאת, תפקידים שעובדים על שפה מקצועית בינלאומית עוברים בקלות. אנליזה עסקית, תכנון ובקרה, חשבות בחברות גלובליות. מי שעובד מול IFRS ומול מטה בחו״ל כבר מדבר את השפה של המשרה הבאה שלו, וזה נכון גם אם הוא מעולם לא עבד מחוץ לישראל. הרבה מועמדים טובים לא פונים למשרות האלה כי הם בטוחים שצריך ניסיון בחו״ל כדי להתקבל לחו״ל. ברוב המקרים מה שבאמת נבדק זה האם אתם יכולים לנהל ישיבת הנהלה באנגלית.

יש עוד דבר שמשנה כאן, והוא הגודל של החברה שממנה באתם. חברה ישראלית עם פעילות בכמה מדינות מלמדת בדיוק את מה שחברה גרמנית מחפשת, גם אם ישבתם כל הזמן בתל אביב. חברה מקומית לגמרי, גדרום אם היא גדולה, מלמדת פחות. אז מה כדאי להדגיש בקורות החיים? בדיוק את החלק הבינלאומי, גם אם הוא היה קטן.

מה צריך להיות מוכן לפני שפונים?

קורות החיים צריכים להיות באנגלית, וזה לא תרגום של הגרסה העברית. שמות תפקידים בעברית לא תמיד אומרים למנהל בגרמניה מה עשיתם. חשב בחברה ישראלית יכול להיות Controller או Finance Manager, תלוי במה התפקיד באמת כלל, וההבדל הזה משנה אם תעברו סינון ראשוני או לא.

דבר שני זה גודל. מנהל בחו״ל שקורא קורות חיים של מועמד ישראלי לא יודע אם החברה שעבדתם בה גדולה או קטנה. מספר עובדים או היקף פעילות בשורה אחת פותר את זה.  ואז יש דבר אחד שחשוב להבין: לאן אתם מוכנים לעבור. חברה שמחפשת לברלין רוצה לדעת שראיתם את העיר ואתם אוהבים, לא שהגשתם מועמדות לכל משרה בחו״ל שקיימת.

מה קורה אחרי שמגישים מועמדות?

התהליך מול חברה בחו״ל נראה אחרת מתהליך מקומי, בעיקר באורך שלו.

בארץ אפשר לסיים חמישה ראיונות בשבועיים. מול חברה זרה זה נמשך לרוב חודשיים עד ארבעה. יש הפרשי שעות, יש מנהלים בכמה מדינות שצריכים לראות אתכם, ויש שלב של בדיקת ויזה שמתחיל רק אחרי שהוחלט עליכם. הפער הזה מבלבל מועמדים ישראלים. כדאי להכיר את הקצב הזה מראש, כדי לא לוותר באמצע.

חשוב לזכור שלא כל פנייה חייבת להסתיים במעבר. חלק מהאנשים שפונים אלינו למשרות בחו״ל מגלים תוך כדי מה הם באמת מחפשים, ונשארים בארץ בתפקיד אחר.

החלון לחו״ל נפתח בסתיו, עם סגירת התקציב

בחברות בינלאומיות רבות התקציב נסגר בין ספטמבר לנובמבר, ורק אז נפתחים התקנים לשנה הבאה. לכן מי שמתחיל לחפש בינואר עלול להגיע כשחלק מהמשרות כבר נמצאות עמוק בתוך תהליך הגיוס. בתחום הכספים, התפקידים שקל יותר להעביר בין מדינות הם אלה שעובדים בשפה מקצועית בינלאומית, בעוד תחומים שתלויים ברגולציה מקומית נשארים בדרך כלל בשוק המקומי. כדי להיות מוכנים, כדאי להכין מראש קורות חיים באנגלית שמסבירים נכון את התפקיד, את גודל החברה ואת היעדים שאליהם אתם פתוחים לעבור. משם צריך בעיקר סבלנות: תהליך רילוקיישן יכול להימשך חודשיים עד ארבעה, עם ראיונות בכמה מדינות, הפרשי שעות ושלב ויזה שמתחיל רק אחרי קבלת ההחלטה.

סיגמא השמה: גיוס והשמה בתחום הכספים

סיגמא השמה עוסקת מאז 2011 בגיוס ובהשמה בתחום הכספים, ומנהלת מאגר של מעל 200,000 קורות חיים של אנשי כספים. תחומי ההתמחות כוללים רואי חשבון, חשבים וסמנכ״לי כספים, הנהלת חשבונות, כלכלנים, חשבות שכר, משרות בכירים ורילוקיישן, והמשרות הפתוחות כוללות תפקידים בברלין, בגרמניה ובצפון קרוליינה. תהליך העבודה בנוי בחמישה שלבים, מאפיון המשרה ועד ליווי בתקופת ההתאקלמות. המשרד נמצא ברחוב קויפמן 2 בתל אביב. הצוות מורכב מנשות מקצוע בתחום הכספים והגיוס. אם אתם שוקלים מעבר לחו״ל בתחום הכספים, אפשר לפנות אלינו בטלפון 077-2305017 ולשמוע מה פתוח כרגע.